שלא כמו ליוונים ולהורים , לסינים אין אפוסים עתיקים , ומעולם האלים והמיתוסים הקדומים ביותר שלהם לא נשארו אלא שברי סיפורים משובצים בטקסטים , שעיקר עניינם אתי או פוליטי . כאלה הם למשל הספרים המיוחסים לפילוסופים ג'ואנג ךזה , האן פ'יי ךזה , ואחרים ; או שורות סתומות בשירים - הדוגמה המובהקת היא 'שאלות השמים' באנתולוגיה 'שירי ; 'ו'צ או לעיתים רק רמזים בהערות שוליים לספרי היסטוריה , פילוסופיה ושירה . הפילוסוף הסיני הגדול קונפוציוס לא האמין באלים , ותלמידיו - שהיו אחראים לאידיאולוגיה הרשמית של הקיסרות ברוב שנות קיומה - עשו כמיטב יכולתם לעודד השקפת עולם הומניסטית ואגנוסטית , מה שהיה אולי טוב לניהול המדינה , אבל רע מאוד למיתוסים הקדומים . אלא שהקונפוציאניות לא יכלה למלא את כל צורכיהם הרוחניים של הסינים , ולצידה התפתחו אמונות אחרות : הדאואיזם , שצמח בסין עצמה , והבודהיזם , שיובא מהודו , ולבש תוך זמן קצר לבוש סיני מובהק . אמונות אלה מילאו את שמי סין אלים , רוחות , מפלצות , גיבורים ובני אלמוות , ויחד עם הקונפוציאניות , ואמונות מקומיות שונות ומשונות , נתערבבו יחד לדת עממית , שאין לה תיאולוגיה ברורה ,...
אל הספר