כשהתקרבו לתרינקיה , קלטה אוזנו של אודיסאוס את קולות הבקר והכבשים , ומכיוון שזכר את הזהרותיהם של טיירסיאס וקירקה , הציע לחבריו שיסטו מהאי . אורילוכוס גינה אותו על קשיחותו ודרש שיעגנו באי לחניית לילה , והאנשים , שהיו לאים וממורמרים , הריעו לשמע דבריו . אודיסאוס נאלץ לוותר , ובלב כבד השביע אותם לבל ישלחו יד בצאן או בבקר , אלא יסתפקו בצידה שהובילו מאייאיה . על חוף האי הם ערכו סעודה , ולאחר שאכלו ושבעו , נזכרו בחבריהם שנחטפו מספסלי הספינה ונטרפו כמלתעות סקילה . הם שפכו עליהם דמעות , ושקעו בשינה ערבה . בתום אותו לילה החשיך זאוס את השמים בעננים ועורר סערה עזה , ואנשי אודיסאוס נאלצו לגרור את הספינה למערה אחת , שבה נהגו הנימפות לערוך את מחולותיהן . הם נאלצו להישאר באי במשך חודש , כי הרוח נשבה מדרום וממזרח בלי הפוגה . בינתיים אזלו המזון והיין שהביאו עימם . רעבים שוטטו האנשים ברחבי האי , וניסו לצוד עופות ולדוג דגים . יום אחד התרחק אודיסאוס כדי להתפלל ביחידות אל האלים , ובשעה שהתפלל שקע בתרדמה . בהיעדרו שיכנע אורילוכוס את האנשים שיזבחו כמה מפריו של השמש , וכך ישברו את רעבונם . כדי לעודדם טען שבשוב...
אל הספר