פרשה תשיעית בין הבתרים

אחר ה ב ים הא ה היה דבר–יהוה אל–אב ם חזה לאמר אל–• י א אב ם אנכי מגן ל • כ ה ה מאד . ו אמר אב ם אדני יהוה מה–•• ן–לי ואנכי ה ל ע י י בן–מ ק יתי ה א ק אליעזר . ו אמר אב ם הן לי א נת ה ז ע וה ה בן–• יתי י ••• אתי . וה ה דבר–יהוה אליו לאמר א יי ••• זה י–אם א ר יצא מ עי ה א יי ••• ( טו , א-ד . ( ועתה , הנה התגלות לאברם במחזה , במ אה , וכנראה לא בחלום , שכן בהמשך נאמר שנפל תחת תרדמה . כלומר זו התגלות ממשית שאין לבטלה כדמיון החלום . אלוהים מציע לאברם אל–• י א במובן של אל תחשוש ממצבך הערירי , ופחות במובן של אל תחשוש ממני : אל–• י א אב ם אנכי מגן לך כ •• ה ה מאד , שהרי מדובר על יחסים של תן–וקח , חרף כל שאיפות הרוחניים לראות את אברם מעבר לכך . התמורה היא רבה , אף מעבר למה שאברם מעניק לאלוהים , בלא שום מידה . אך אברם מקשה ושואל מה ייתן לו , שהרי הוא ערירי עד כדי חרפה , ורק עוזרו יורש אותו . ומעניין להשוות את מצבו הערירי של אברם למצבו היחידי של אלוהים כשלצדו רק מלאכיו ולא מישהו יורש–ברמתו . ואולי אלוהים נצמד לאברם יחיד זה כמוצא בו שיקוף של מצוקתו של 1–ה אל מול הריבוי , אל מול העולם ( שאינו מבין א...  אל הספר
רסלינג