1. צוואת יעקב

יעקב מרגיש כי קצו קרוב וקרובים ימיו למות ( בר' מז , . ( 29 הבנים כולם מתאספים ליד מיטת האב הגווע ( בר' מט , . ( 1 ברגע זה של אחדות מחכים הבנים לברכתו האחרונה של האב , ברכה שצופה לכל אחד מהבנים את עתידו וגורלו המיוחד . כאן ניצבים הבנים , ובלב אביהם יש לכל אחד מהם מקום וזהות נפרדת . יעקב זוכה לברך גם את נכדיו . יעקב מנסה להתוות את דרך בניו . לפני מתן הברכה מבקש יעקב מיוסף שיעשה עמו חסד אחרון ויעלה את גופתו למצרים . קודם דאג יוסף להוריד את אביו מצרימה וכעת האב מצווה עליו לדאוג להעלותו ממצרים . יוסף , הבן האהוב והמסור , מבטיח לדאוג למילוי בקשת אביו . יעקב מבקש מבנו להישבע ובכך נותן תוקף לבקשתו . גם אם ייתקל הבן בקשיים , הוא מתחייב למלא את השבועה . בפגישה נוספת בין יוסף לאביו הזקן והתשוש , מספר יעקב לבנו , מתוך תחושה אינטימית , על תמונות מחיי עברו . בדבריו שוזר האב ברכה ליוסף בנו ובה הוא מדגיש את חשיבותה של ארץ כנען כאחוזת עולם . ארץ גושן , למרות שנאחזו בה והיא הייתה להם לנחמה , היא ארץ בת חלוף . רק ההיאחזות בכנען מבטאת את הברכה וההגשמה . בהזדמנות זו יעקב מאמץ את בני יוסף לבניו , והוא מעלה ...  אל הספר
כרמל