בית המשפט בישראל נוהג לרוב לכלול בין עקרונות היסוד שלו ערכים כגון אופיה הדמוקרטי של המדינה , הפרדת הרשויות , שלטון החוק , עקרונות של חירות , שוויון וצדק וזכויות אדם ( כמו חופש ההתאגדות , 24 חופש הביטוי , חופש הפולחן , חופש העיסוק וכבוד האדם . ( כפי שניתן להבין מטבעם האוניוורסלי , יש לעקרונות יסוד אלה קיום שאינו מותנה בחוק זה או אחר או במיסמך זה או אחר . הם נובעים מעצם מהותו של האדם ומעצם השיטה המעשית ( דמוקרטיה , ( שנועדה ליישם עבור האדם את מירב חירותו . בתור שכאלה , "מעצבים ערכי היסוד הנחה בדבר תכלית החקיקה . "ומטרותיה ואכן , לעתים קרובות , בית המשפט נעזר בגישה האוניוורסלית כדי לעגן עקרונות יסוד שאין להם ביטוי בחקיקה . נדגים זאת באצעות העקרון של שלטון החוק , שהוא , כאמור , אחד מעקרונות היסוד . שלטון החוק משמעו , במובן הפורמלי , כי ההסדר המשפטי הקבוע 26 מראש הוא המכתיב איסורים והיתרים בחברה . במובן המהותי , שלטון החוק הוא גם שמירה על כללי צדק יסודיים כמו פומביות החוק , יציבותו וכלליותו , וגם שלטונו של החוק הראוי - חוק המאזן בצורה ראויה בין 27 צורכי החברה השונים . אולם , למרות חשיבותו ה...
אל הספר