רעיון המלכות והשלטון זכה למעמד חשוב במשנתו של הרמב"ם . חשיבות זו מקבילה למקומה החשוב של הספרה החברתית בהגותו בכלל , והיא מתבטאת ביצירתו ההגותית וההלכתית כאחת . חשיבות זו משתקפת אף בחיבור שבו הציע את עיקרי תורתו ההלכתית בנושא — הלכות מלכים . בקובץ זה ליקט הרמב"ם את ההלכות השונות השייכות לפי דעתו לנושא , קירבן זו לזו , עיצבן לכדי שיטה רצופה , וטבען בחותמו הארכיטקטוני קונצפטואלי המופלא . כל זה דרש ממנו להגדיר את הנושא הגדרה שתשמש קריטריון להכללת חומר , למיונו ולעריכתו ; ואכן היקפו של הספר וארגונו מלמדים אותנו כמה פרקים נכבדים בהגות המימונית . אך יותר מכך : הלכות מלכים חותמות את ספר משנה תורה כולו , ומיקום מכובד זה בוודאי מעיד על חשיבות הנושא המדיני וערכו המרכזי . במובן זה דומות הלכות מלכים להלכות תשובה , הנועלות את ספר המדע : בשתיהן ( ובעיקר בהלכות מלכים ) נוצר נושא בעל רצף קונצפטואלי , מקום שלפני חיבורן היו הלכות פזורות בלבד ; שתיהן ( ובעיקר הלכות תשובה ) מצטיינות בעיצוב מקורי של חומר תלמודי ; ושתיהן מאמירות לכדי חזון גאולה , זו בנשמת הפרט וזו במציאות הלאומית . חשיבותה של הסוגיה המדינית ...
אל הספר