הרמב"ם אינו פותח את הלכות מלכים במשפט מכליל המורה כי מצווה למנות מלך , כמצופה . במקום קביעה חד משמעית הוא מעדיף מובאה מן הברייתא : "ג' מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ : למנות להם מלך ... ולהכרית זרעו של עמלק .. ולבנות בית הבחירה . " ... אץ זה מסתבר , כי הרמב"ם בחר בצורה סיפורית זו כדי לערער על תוקפה של מצוות מינוי מלך : המצווה מופיעה בספר המצוות , מקום שנמנות רק מצוות הנוהגות לדורות ; ואנו אף קוראים ברשימה הצמודה לי"ד : "קעג — למנות מלך שנא' שום תשים עליך . "מלך יתרה מזו , כבר טען ר' דוד ן' זמרא ( רדב"ז ) כי הפתיחה "ג' מצוות " ... אינה שונה , מהותית , מהפתיחה "מצות עשה , " ... ואף הצביע על הגיוון הרב — והבלתי מחייב — שנקט הרמב"ם בפתיחות בכלל . ' סביר אפוא , כי השימוש בברייתת ג' מצוות לא בא כדי להחליש את האופי הנורמטיבי המחייב של הצו למנות מלך , אלא לאפיין אותו ואפילו לאשש אותו . הרמב"ם מודע לעובדה , כי גיבוש פרטים מסוימים אלה לכדי רשימה אחת מעניק להם משמעות מיוחדת , כשם שרש"י חש אף הוא בצורך לנמק תופעה זאת . פירושו של הרמב"ם לעניין מתגלה בהערותיו בספר המצוות סביב המושג מצוות הכרחיות...
אל הספר