שני מוקדים לספרי זה — האחד ספרותי ופורמלי , והשני תוכני ומהותי . אמנם המוקדים משתלבים זה בזה ונסמכים זה בזה ו התוכן של חיבור הלכתי מסכם דוגמת משנה תורה נגרר מהנמצא במקורות ספרותיים קדמונים , ומאידך גיסא כוללת הסוגיה הספרותית משמעות תוכנית מהותית . בכל זאת אפשר להבחין בין המוקדים , ומסתבר כי בין קוראי ספרי יהיו כאלה שעיקר עניינם בממד הספרותי , אותו צד המשקף את המתודה של הרמב"ם כפוסק הלכה בכלל ; ויהיו כאלה שעיקר עניינם בעמדה המימונית בנושא הספציפי הנידון , הלוא הוא משנתו הפוליטית של הרמב"ם . ואמנם יש גם מן המשותף במוקדים אלה . שכן ניתן להציג את שניהם בצורה תיאורית פנומנולוגית המדגישה את התוכן של דברי הרמב"ם ; אך אפשר להציג את שניהם גם בצורה היסטורית המדגישה את התהליך המגולם ביצירה המימונית והמחדדת את שאלת השינוי לעומת ההמשכיות שבדבריו . ברצוני לשרטט כאן , בקווים כלליים , את הפרובלמטיקה המיוחדת והאופיינית לכל מוקד , ולהציע לפני הקורא את הגישה שנקטתי בנוגע לבעיות אלה . אפתח בשאלות המתודיות ספרותיות , ואמשיך בשאלות התוכניות מהותיות . א שאלת מקורותיו של הספר משנה תורה נעשתה שאלה יסודית כמעט ...
אל הספר