העבודה הקהילתית בארצות־הברית במאה ה־20

העוברים הקהילתיים בארצות הברית פעלו בעיקר בריכוזים העירוניים הגדולים , בקרב מהגרים ובני מהגרים , ברוח אותה החלה לפני מלחמת העולם הראשונה התנועה הפרוגרסיבית ב ' בתי ההתיישבות , ' ואשר פותחה וגובתה אחרי מלחמת העולם הראשונה על ידי האיגודים המקצועיים . סול אלינסקי , עובד קהילתי מיתולוגי , למד להיאבק לשינוי חברתי תוך ניהול המאבקים להתא גדות עובדים , ורכש את תפיסת עולמו בתחום זה בתנועת העבודה האמריקנית . בשנות הארבעים והחמישים הוא השתמש בניסיון שרכש במאבקים לעבודה מאורגנת כרי לארגן תושבים בשכונות המהגרים העניות בשיקגו לשם השגת שירותים וזכויות rnionn . ( Reitzes & Reitzes , 1987 ) של אלינסקי , היתה : כניסה לקהילה , לימוד דפוסי הארגון המקומיים , הקמת ארגון קהילתי מקומי לשם מאבק לתיקון העוול החברתי , ויציאה למאבק מתוקשר שמטרתו להמחיש לקהילה עצמה ולרשויות כי לארגון המקומי יש יכולת לנצח במאבק . הוא ייצר דרמה מתוכננת בה הטובים מנצחים את הרעים . על פי אלינםקי , הקונפליקט נועד לחיזוק הקהילה והארגון המקומי , וכדי לשכנע את הצד השני כי יהיה זול יותר לקבל את דרישות הקהילה מאשר לסבול את ההפגנות , החרם ו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד