מאותו שלב שבו הופך הזיהוי שמשון = דן , לנתון קבוע מבחינת מדרשם של חכמים , מובנים מאליהם גם שאר מרכיבי הפסוק ביחס לשמשון : אם : שמשון = דן ואם : דן = נ ח ש שפיפון , אזי : שמשון = נחש שפיפון . משוואה זו מכניסה אותנו אל טרקלין הדרשות הספרותיות–מטאפוריות . כבר בסיפור בראשית , “ איבד” הנחש את מעמדו הזואולוגי וקיבל משמעות סמלית , אשר בעקבותיה נמשך שובל אסוציאטיבי מן הרחבים ביותר שידע סמל אי פעם , הן בספרותנו הן בספרות העמים . מספר דרשות מנסות לצקת תוכן במקבילה : שמשון = נחש שפיפון . " יהי דן נחש עלי דרך” ( בראשית מט יז . ( מה נחש זה מצוי בין הנשים - כך שמשון בן מנוח מצוי בין הנשים ; ... מה הנחש נאסר בשבועה - כך שמשון בן מנוח נאסר בשבועה : " ויאמר להם שמשון השבעו לי” ( שופטים טו יב ;( מה נחש זה כל כחו אינו אלא בראשו - כך שמשון : " אם גלחתי וסר ממני כחי” ( שופטים טז יז ;( מה הנחש הזה ריסו = ] ארסו ] מחלחל לאחר המיתה - כך : " ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו” ( שופטים טז ל . ( [ בראשית רבה צח יד , מהד’ מירקין כרך ד , עמ’ [ 208-207 העיסוק ב"שעשועי המדרש” מערב לעתים מין בשאינו מינו...
אל הספר