" דן ידין עמו” " דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל . יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח , הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור . לישועתך קויתי ה "’ ( בראשית מט טז-יח . ( שמשון הוא השופט היחיד שעמד משבט דן . המפתח לחיבור דמותו של שמשון עם דן , בנו של יעקב אבינו , ועם הברכה שבספר בראשית , נעוץ בצירוף הלשוני : “ דן ידין עמו . ” במדרשי האגדה של האמוראים , מרוכזים קטעי מדרש רבים הדורשים את ברכת יעקב לבניו על ערש מותו . חלקם נובעים מפרשנות של מושג או צירוף מילים שבפסוק , ואחרים נובעים מן הצורך העמוק , שהוא ממהותו של המדרש , להתמודד עם בעיות עולמם , מקומם וזמנם של חכמים . במקורות שלפנינו יש משמעות מיוחדת במינה לסוג זה של מדרשים . הם מתמודדים עם הצירוף הטעון : “ דן ידין עמו , ” הם מתמקדים ב”אחד ” “) כאחד שבטי ישראל , (” והם מעבדים את הדימוי הציורי הלקוח מן הטבע : “ נחש עלי דרך , שפיפן עלי ארח , הנשך עקבי סוס . ” אחדים מאיפיוניו של שמשון המדרשי נולדו מן הדימוי ה"נחשי” העומד ברקע הברכה ומשפיע על עיצוב הדמות בכלל . אולם החשובים שבאיפיוניו של שמשון מתמקדים דווקא בסיפא של הברכה : “ לישועתך קיויתי , ” ’ה ובהם התייח...
אל הספר