בהסתמך על פסוק זה הוצג שמשון כאחד ממנהיגי ישראל וגדוליו על ידי דורות של חכמי ישראל . חשוב לפיכך לעמוד על הדרך שבה תופשים חכמינו את המושג רוח ה’ ביחס לשמשון . בתלמוד הירושלמי אנו קוראים : כתיב : "ותחל רוח ה’ לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל” ( שופטים יג כה . ( תרין אמורין : [ שני אמוראים ] חד אמר : [ אחד אמר ] בשעה שהיה רוח הקדש שורה עליו היו פסיעותיו כמצרעה לאשתאול . וחורנה אמר : [ והאחר אמר ] בשעה שהיתה רוח הקדש שורה עליו , היו שערותיו מקישות כזוג וקולן הולך כמצרעה לאשתאול . [ ירושלמי סוטה פרק ז הלכה א ] בנוסח מקביל במדרש הארצישראלי “ ויקרא : ”רבה " ותחל רוח ה’ לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל” ( שופטים יג כה . ( מאי בין צרעה לאשתאל ? אמר ר’ שמואל בר נחמן : מלמד שנטל שני הרים והקישן זה לזה , כאדם שנוטל שני צרורות ומקישן זה לזה . ר’ יהודה ור’ נחמן - (*) ר’ יהודה אמר : בשעה שהיתה רוח הקדש שרויה עליו היה פוסע פסיעה אחת כמצרעה ועד אשתאל . ר’ נחמן (*) אמר : בשעה שהיתה רוח הקדש שורה עליו שערותיו עומדות והיו מקישות זו לזו וקולן הולך כמצרעה ועד אשתאל . [ ויקרא רבה ח ב , מהד’ מירקין כרך ז ...
אל הספר