א. שירה, חברה, אידיאולוגיה

. 1 שעון שמש פילוסופי של ההיסטוריה לאוזן רגישה עשוי הצירוף "עמדות פוליטיות בשירה" להישמע כמעט כמין חיבור של מין כשאינו מינו : מה לשירה — שהיא מבעו האישי , החד פעמי של היחיד , זו שמקורה ברוח , ברחשי לב ובתבונה , שהורתה האמנות הטהורה ולשונה האמת — ולפוליטיקה , שהיא עניינו של ציבור , שמקורה בכוח והאמת זרה לה ? "האם יוכל מישהו , אלא אם כן הוא עוכר תרבות , לדבר על שירה לירית וחברה , " ? מציג תאודור אדורנו את הטענה הרווחת , ( Adorno , 2000 : 213 ) אותה הוא קם להפריך באופן חד משמעי . שכן לטענתו של אדורנו , ממייסדי אסכולת פרנקפורט , אין כל קיום ליצירת אמנות , אלא אם כן היא משקפת את המציאות החברתית : "אין השתברות אסתטית בלי משהו שישתבר . אין דמיון בלי משהו שידומיין" . ( Adorno , 1997 : 4 ) לדבריו , הרעיון מאחורי האידיאל של , l'art pour l'art אמנות לשם אמנות , הוא רעיון נבוב ונפוח , שכן "האמנות אינה יכולה להיות , ומעולם לא היתה , שפה של רגש טהור , היא אינה השפה המוצהרת של הנפש" ( שם : . ( 32 ברוח זו הוא אומר גם על השירה הלירית שהיא אינה יכולה שלא לשקף את החברה : "משמעותו של שיר אינה רק בביטוי הח...  אל הספר