[חתימה]

כאן , ירוממך האל , תם ונשלם מה שהעליתי בזיכרוני בהשיבו ל ך וברצות vcfA 1 לשמח אותך ולקיים את מצוותך . באיגרתי זו לא נמנעתי מלהביא ל ך דברים שהמשוררים נוהגים להזכירם ומרבים לדבר בהם . הבאתים בשלמותם לכל בחינותיהם , כל דבר בפרק המתאים לו , מפורשים בהרחבה . כך , למשל , הגוזמה בתיאור הרזון , או בדימוי הדמעות לגשמים המרווים את צימאון הריסים , או בטענה להיעדר שינה מוחלט או להימנעות גמורה מאכילה . אלה דברים שאין בהם אמת ; שקר הם , שאין לו שחר . לכל יש גבול , ואלוהים קבע לכל דבר את מידתו . אמנם יש המגיעים לידי רזון מופלג , אך לו היה הדבר כפי שמתארים המשוררים , היה אדם לןטן לממדיה של נמלה אם לא למטה מזה , והדבר חורג מתחום ההיגיון . נדודי שינה אפשר שיימשכו לילות מספר ברצף , אך חסרון מזון שבועיים ימים היה גורם מוות . כשאנו אומרים שקל לשאת נדודי שינה יותר מרעב , הרי זה משום שהשינה היא מזונה של הרוח והאוכל מזונו של הגוף . אמנם יש שהם מתערבים זה בתחומו של זה , אבל מה שאמרנו נכון לרובם המכריע של המקרים . אשר למים , אני עצמי ראיתי את מןסור הבנאי , שכננו בקורדובה , נמנע משתיית מים שבועיים ימים בעיצומו ...  אל הספר
מוסד ביאליק