שער כיעורו של החטא

אמר המחבר , ימחל לו האל : רבים הם האנשים הנכנעים לנפשותיהם ' ( וממרים את פי שכליהם ; הולכים אחר תאוותיהם , פורקים את עול דתם , מתרחקים מן הדברים שהאל יתעלה זירז אותם לעשותם ונטעם בלבבות השלמים , כגון ההתנהגות בענווה , ההימנעות מדבר עבירה , והמלחמה בתאווה . מפרים הם את דבר האל ריבונם ועושים את הטוב בעיני השטן והולכים אחר התאווה המשחיתה . כך הם באים באהבתם לידי עבירה . יודעים אנו שהאל הרכיב באדם שני טבעים שנוגדים זה את זה . האחד מורה רק טוב , מעורר לעשות את הישר בלבד , ולא ייתכן שיהיה בו דבר שאינו רצוי . הטבע הזה הוא השכל , והצדק מנהיג אותו . הטבע השני הוא הפכו של זה . אין הוא מורה אלא על התאוות ואינו מוליך אלא לאבדון . טבע זה הוא הנפש , והתאווה מנהיגה אותה , כמאמר האל יתעלה : "כי הנפש אכן מצווה את הרע " , ואת השכל כינה "לב" ואמר : "אזהרה יש בזאת למי שיש לו לב והוא מטה 3 אוזן ורואה נכוחה " . ואמר האל יתעלה : "ונאולם אלוהים ] חיבב עליכם את האמונה וייפה אותה בלבותיכם " , בפנותו בדבריו אלה אל בעלי התבונה . שני טבעים אלה , שני קטבים הם באדם ; שני כוחות מכוחות הגוף , הפועל באמצעותם ; שני משטח...  אל הספר
מוסד ביאליק