*^ לאחר הרמיזה בדיבור , אם זו מתקבלת ונענית , באה הרמיזה במבט , שתפקידה בעניין זה מבורך , והשפעתה מופלאה , שכן היא מבטאת ניתוק והתחברות , הבטחה ואיום , גערה ושביעות רצון , ציווי ואיסור ; במבט אפשר להצליף במשרתים ולהזהיר מפני צופים ומרגלים ; המבט מבטא שחוק ועצב , שאלה ותשובה , מניעה ונתינה . לכל אחת מן המשמעויות האלה יש סוג מיוחד של מבט . את המבטים האלה אין להבין לאשורם בלי לראותם , ואי אפשר לצייר או לתאר אלא את מקצתם . אתאר כאן רק את הקלים לתיאור : רמיזה בזווית העין האחת משמעה איסור ; השפלת העפעף מורה על הסכמה ; המבט המתמשך הוא סימן לכאב ולצער , והקריצה — סימן לשמחה ; ספק עצימת העין — סימן לאיום ; גלגול האישון לכיוון אחד והחזרתו בחפזה מסבים את תשומת הלב למישהו שמרמזים עליו,- הרמיזה הנסתרת בזוויות שתי העיניים — שאלה ; גלגול האישון בחפזה ממרכז העין אל תחתיתה מעיד על סירוב , גלגול שני האישונים ממרכז העיניים — איסור מוחלט . את שאר המשמעויות אין להבין אלא על ידי ראייה ממש .
אל הספר