כמה פעמים אמרו לכם : " את / ה לא מתאמץ / ת מספיק ! אילו היית מתאמץ / ת , היית מצליח / ה בקלות להשיג ציונים טובים . "! בילדותי , כשהוריי אמרו לי זאת , כעסתי מאוד ונהגתי לסתום את אוזניי . זה הכעיס אותי , מכיוון שהרגשתי שהם אינם מבינים אותי . חשתי שהם מתייחסים רק אל הכישלונות שלי ולא מעריכים את מאמציי . והייתה לי דעה ברורה : ככל שאתאמץ - לא אוכל להשביע את רצונם ! ויותר מכך : התברר לי שהמאמץ הרב שעשיתי , הניב בקושי את הציון " מספיק ... " מכל זה הסקתי כי כדי לקבל ציון " טוב , " אצטרך להכפיל , ואולי אף לשלש , את המאמץ . אך לכך לא הייתי מוכן ! " האם יצאתי מדעתי ? - להפסיד כדורגל וטלוויזיה ומסעות רק בשביל כמה ציונים מטופשים . "? התוצאה הייתה שהפסקתי להשקיע בלימודים , והציונים הנמוכים לא הפריעו לי ליהנות מהילדות . הלמידה היא ריצת מרתון ( ריצה למרחקים ארוכים , ( וכמו בריצת מרתון , חשוב לקבוע קצב אחיד ללמידה , לחלק את המאמץ על פני כל הריצה , ולקראת סוף הלמידה ( סמוך לבחינה ) — להפעיל את מרב המאמץ . המאמץ בלמידה - כמו עלייה במדרגות או כמו הוצאת מכונית מן הבוץ ? גיליתי כי ניתן להשוות בין מידת המאמץ...
אל הספר