—עי' בניה [ ב . [ הפרשה ביר' טז'ה ח , בדרך זו : בתחילה נאמר בדרך כלל : אל תבוא בית מרזח ( כלומר בית משתה היין ) ואל תלך לספוד וגו , ' כלומר אל תשתתף לא בחבורות של שמחה ולא בחבורות של אבל ; ואחר הכלל בא הפרט , בסדר כיאסטי ; קודם מדובר בפרטות על מניעת ההשתתפות באבל ( פס' ו ז , ( ואחר כך על מניעת ההשתתפות בשמחה , בבית המשתה ( פס' ח . ( אותה ההקבלה הניגודית בין בית האבל לבית המשתה נמצאת גם בקה' ז , ב : טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה . רוב המפרשים פותרים את הביטוי בית משתה בהוראה כללית , כל בית שיש בו משתה , וזהו בוודאי פירושו של הביטוי בית משתה היין באס' ז , ח . אבל נראה יותר נכון שה ביטוי בית המשתה היה משמש כמונח קבוע להורות על בית שחוגגים בו במשך שבעה ימים את חגיגות החתונה , הנקראות משתה בבר' כט'כב , ובשופ' יד , י , יב , יז ( ע"ע חתנה ן חתן וכלה . ( בהוראה זו ממש בא הביטוי בשני המקראות האמו רים שבס' ירמיה ובם' קהלת : שבעת ימי האבל הם ניגוד והקבלה לשבעת ימי המשתה של החתונה . וראיה לדבר מכל הקשר העניין בם' ירמיה : הדברים שנצטווה עליהם הנביא הם סמל לצרות המלחמה המתקרבת לבוא , והעתיד...
אל הספר