בפרק הקודם ראינו שני סיפורים על אבות ובנים - ר' אליעזר ואביו , ר' אבהו ובנו . נראה בעליל ששני הסיפורים , והבעיות שבהם , שונים מאד זה מזה ואפשר אף לומר שאין כל קשר ביניהם . דבר זה מלמדנו מה גדול הוא מגוון הבעיות האנושיות שמספרי האגדה יכולים לעורר על היחסים שבין תלמידי החכמים לבין בני משפחותיהם . בפרק זה נסתפק בתיאור נושא אחד מתוך מכלול רב גוני זה : תלמיד החכם ואשתו . במשנה ( כתובות ה : ו ) אנו שונים "התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות ( נשיהם ) - שלושים יום . " המדובר בתלמידי בית מדרש נשואים שרוצים ללמוד בבית מדרש רחוק מביתם . המשנה מניחה שיש נשים שלא תיתנה רשות לשהות ממושכות של הבעל מחוץ לבית , ואף אם לתלמוד תורה . אין התנא מתיר לבעל לעבור על רצון האשה למעלה מחודש . בתלמוד הירושלמי ( דף ל ע"א ) מסיקים בדרך הגיונית "שלא ברשות בתיהן = ) נשותיהם ) שלושים יום , הא ברשות בתיהן - אפילו כמה . " אנו יכולים לתאר לעצמנו שלא תמיד קל למתוח קו ברור בין " ברשות" לבין "שלא ברשות" שהרי היחסים בין בעל לאשה אינם כשל עובד ומעביד או כשל עבד ואדון . וכי מה תעשה אשה האוהבת את בעלה ורואה שחשקה נפשו מאד לש...
אל הספר