הקדמה

סיפור האגדה הוא אבר חי של ספרות האגדה : אין ספרות האגדה מה שהיא אלא מכיוון שמשולבים בה אלפי סיפורים , ואין סיפור האגדה מה שהוא אלא מכיוון שהוא נוצר בתוך ספרות האגדה ואתה . כשם שדרשני האגדה היו חפשיים מאד לדרוש בעניני אמונות , דעות , מוסר ודרך ארץ , כן מבטאים סיפורי האגדה רעיונות ואידיאלים , דתיים וחברתיים , שונים ומגוונים , ולעתים לא נדירות אף סותרים אלה את אלה . גם דרשות האגדה וגם סיפורי האגדה נוצרו - לא כמסורת ממושמעת של שינון = ) משנה ) או הוראות של מעשים מחייבים = ) הלכה ) - אלא כ"הגדות" חופשיות של חכמים אל קהלם , מתוך קשר חי בין ה"מגיד" לבין השומעים . אין כאן מסורת מחייבת אלא "התחדשות תמידית . חרות , רשות ' . " מיוחד הוא סיפור האגדה שאין הוא הטפה מוסרית ודתית ישירה , אלא תיאור עלילתי . ואם הוא בעל עיצוב אמנותי , הרי יש בו חשיפת מהות אנושית בתוך העלילה המתוארת . האדם במאבקו הוא הנושא של אמנות הסיפור , ובזאת כלול גם סיפור האגדה . דרשת האגדה יכולה להציג אמת מופשטת וכללית ; סיפור האגדה יציג את האדם היחיד . סיפור האגדה נוצר - ככל ספרות האגדה - בבית המדרש , ואף אם האגדה הדרשנית חייה בבי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד