עפשטיץ ושלזינגר טענו בצורה משכנעת שלא ייתכן שהלכותיו של אלדד מומצאות . הידע הרחב שלו בזואולוגיה , המחלות אותן הוא מתאר , פרטי ההלכות והמושגים בהם הוא משתמש מצביעים כולם על ידע פרקטי המעוגן במציאות קונקרטית . בעקבות אלה מסקנותיהם דומות : אלדד מייצג קהילה ריאלית והלכותיו מייצגות הלכות שהיו נהוגות בקהילה זו . את ההבדלים בין הלכות אלדד לתלמוד הבבלי הם מסבירים בכך שקהילתו הייתה מרוחקת מבבל ולא הכירה את התלמוד הבבלי . עפשטיין ממקם , על כן , את קהילתו בערב הסעודית או באפריקה המזרחית , והוא ממשיל את מצב אותה קהילה ליהודי אתיופיה בזמנו . שלזינגר , שאינו מנסה לשער היכן הייתה קהילה זו , מוסיף שלמרות שהיא הייתה רחוקה בוודאי גם מארץ ישראל , הלכותיה נוטות יותר לתורת ארץ ישראל מאשר לתורת בבל . בין המקורות אליהם השווה עפשטיין את הלבות אלדד מצוי המקור הל כלח . פסוקות . במהדורתו הצביע עפשטיין על מקבילות ברורות בין החיבורים , אך מכיוון שעפשטיין סבר שיש לאחר את הופעת הלכות פסוקות , הוא העריך שבעל ההלכות ההן העתיק מאלדד . כיום סבורים החוקרים שד'לכלח . פסוקות הן מוקדמות ויש לתארכן לתחילת תקופת הגאונים . מומ...
אל הספר