המטרה של כתיבת ההיסטוריה של התרבות היהודית ( לפחות עד המאה העשרים ) יכולה להתפרש , אם כן , בהבהרת הדרכים שבהן קטגוריות מסורתיות של משמעות הועברו ושונו כדי לעצב משמעות ולהביעה בשביל הדור הנחקר . ואולם , כדי לעשות זאת , חשוב לקחת בחשבון מספר סוגיות הקשורות תמיד למחקר ההיסטורי של התרבות היהודית . ניתוח הי 00 וריציס 0 י חמקמק ההיסטוריונים הוכשרו להכניס דברים להקשר . חלק גדול מההסבר ההיסטורי קשור , במהותו , ליכולת לספק את ההקשר ההיסטורי של תופעה מסוימת . בדרך כלל ניגשים למקורות במטרה לחשוף את מה שהם מורים על הנסיבות המסוימות של האנשים והחברה שיצרו אותם . לדוגמה , כאשר אנו מנתחים מקור , אנו מבקשים בדרך כלל לפרש את מה שאנו יכולים ללמוד ממנו על זמן ומקום חיבורו , אשר יזהו אותו עם תקופתו ומקומו , ויעזרו להבחין בין אלה לבין תקופות ומקומות אחרים . אולם , כאשר עוסקים במקורות יהודיים מסורתיים , שמחבריהם ראו את עצמם כמעבירי מסורת ונטו לטשטש את סימני זמנם ומקומם , ההיסטוריזציה יכולה להיות בעייתית . 12 דוגמה טובה לזה היא המפה של איסרלש , הארות לשולחן ערוך של יוסף קארו , שמהן נלקחה הדוגמה שלעיל על ביקו...
אל הספר