כמיעוט נצחי , דומה שליהודים היה צורך תמידי להשתלב . אחת הדרכים לעשות זאת היא לתרום בדרך משמעותית לחברה הכללית ולתרבותה , וגם לדאוג לכך שהחברה תכיר בתרומה . ואולם , הנושא של 'התרומה היהודית לציוויליזציה' נחשב בדרך כלל כסוג של מענה יהודי אפולוגטי לאנטישמיות המודרנית ששללה את האפשרות או המציאות שיהודים מסוגלים להשתלב באופן מלא בחברות המערביות , משלהי המאה התשע עשרה ועד אמצע המאה העשרים , ובמיוחד אחרי עליית הנאצים 1 לשלטון בגרמניה . סוג זה של אפולוגטיקה התמקד בתיאור האופן שבו יהודים תרמו או הביאו תועלת לחברות שבתוכן חיו , או לאנושות בכללה . הסוגד , הזאת הייתה נפוצה דיה בכדי שספריית הקונגרס של ארצות הברית תקטלג אותה תחת הכותרת "יהודים : התרומה לציוויליזציה" וגם "ציוויליזציה : השפעות יהודיות . " ראוי לציין ששיח זה ( להלן 'שיח תרומה ( ' הופיע אחרי הצלחתו הרשמית של מפעל האמנציפציה הפוליטית היהודית , ותקופת דגירה של היטמעות תרבותית בערכים ובסגנונות חיים אירופיים כלליים . היה זה סימן לאי נחת , תסכול ופחד מצד היהודים נוכח סימנים שהצביעו על כך שחרף מאמציהם הכנים לציית לתביעות המשפטיות , החברתיות ו...
אל הספר