חיבוריהם של האר"י ותלמידיו הגיעו אל המקובלים בני דורם , והם הוסיפו עליהם דברים הרבה . עתים פירשו את דברי האר"י ותלמידיו , ועתים חלקו עליהם . ראשון להם הוא ר' ישראל סרוק , שלימד את קבלת האר"י ופירש אותה בפנים חדשות . בחיבורים אחדים של ר"י סרוק נכתב במפורש כי דבריו מוסבים על חיבוריהם של תלמידי האר"י והם באים לפרש את תוכנם . אמנם רוב חיבוריו מרעים את סדר האצילות באופן עצמאי , אבל עיון בסדרם מגלה כי גם הם מיוסדים על כתבי האר"י ותלמידיו וגם הם מבקשים לפרש את אשר כתבו האר"י והיושבים לפניו . במקומות אחדים טען ר"י סרוק שתלמידי האר"י לא הבינו את כוונת רבם כיאות , ועל כן חלק על אשר כתבו והורה דברים אחרים בשמו . מקובל נוסף שהחזיק בכתבי האר"י היה ר' מנחם די לונזאנו . לפניו היו חיבורים שכתב האר"י בעצמו וחיבורים שכתבו ר' חיים ויטל ור' יוסף ן' טבול תלמידיו , ועל הכתוב בכל אלה חלק בדברים חריפים . הוא התנגד לפירושים שכתבו האר"י ותלמידיו לספר הזוהר , והציע פירושים אחרים תמורתם על פי דרכו . חיבורי ר' ישראל סרוק זכו לתפוצה עצומה . תחילה נעתקו באיטליה , אחר באשכנז ובפולין ולאחר מכן גם בארץ ישראל ושכנותיה ....
אל הספר