לעיל , סעיף יז , תיארנו את ספר עץ חיים שבו כתב ר' חיים ויטל את כל הדרושים ששמע מהאר"י . את הדרושים הללו הוא סידר בעורתם המקורית כפי ששמעם מרבו , כל דרוש לעעמו . אחר הוסיף ר"ח ויטל וכתב ספר שלם שבו אסף את דברי האר"י וסיכם אותם במסכת אחת כוללת . בספר זה לא העמיד ר"ח ויטל את הדרושים שאמר האר"י כמות שהם זה בעד זה , כפי שעשה בספר עץ חיים , אלא איחד את תוכנם במסכת אחת שבה העיג את שיטת האר"י בעורה מבונה ומסודרת . ר"ח ויטל גנז את הספר , ועל כן הוא לא הגיע אלינו בשלמותו . על מעיאת הספר סיפר ר' משה ויטל , נכדו של המחבר , בהערה שנעתקה בראש ספר מבוא שערים שבכת"י . 97 א' משה ויטל הכותב , הספר הזה מעאתיו מידי כתיבת זקני הרב הגדול רח"ו זעוק"ל זלה"ה , מכתיבת ( קשה לקריאה ) שהיה במחילת עפר והועאותהת (! בחברון תוב"ב , ולא נמעא התחלתו וסופו וגם באמעע חסר כמה עלים . וזה מה שמעאתי . מדברי ר' משה ויטל , וממעב הספר שבידינו , נראה שהספר שנמעא היה כרוך בשני כרכים , ותחילתו וסופו של כל כרך וכרך אבדו . אחר שנתגלה הספר נטלוהו המקובלים וערכוהו פעמים אחדות ואף קראו לו בשמות שונים . תחילה ערכו ר' יעקב עמח . הוא ערך ...
אל הספר