תיארנו את דרך כתיבתם והעתקתם של כתבי האר"י ותלמידיו , וראינו כי שני כוחות הניעו את מעשה ההעתקה - הגניזה והגילוי . אמנם הסתירו המחברים וגנזו את חיבוריהם , אבל רצונם של המקובלים להשיג את החיבורים גבר והם הצליחו לגלותם ולפרסמם . אמנם נמנעו המקובלים מלהביא את כתבי האר"י ותלמידיו לבית הדפוס , אבל לא נמנעו מלהעתיקם בכתבי יד ולהכין מהם טפסים רבים וכך להפיצם בקרב קהל עם ועדה . כך החלה העתקה רבה ורצופה של 'כתבי האר"י . ' מים גנובים ימתקו וחיבורים לקוחים יתפשטו ויועתקו . קונטרסים 'נתפשטו בארץ , ' וחיבורים נעתקו בכל תפוצות ישראל . ההעתקות הקדומות בכולן נעשו בכתיבה מזרחית , כלומר בארץ ישראל ושכנותיה . סמוכות להן ההעתקות בכתיבה איטלקית , שנעשו בצפון איטליה . אחריהן נעשו ההעתקות בכתיבה אשכנזית , הן באשכנז הן בפולין . מאוחר יותר החלה גם ההעתקה בכתיבה מערבית , תחילה במרוקו ואחר גם בתוניסיה ושאר ארצות המגרב . העתקות של כתבי האר"י , אמנם לא רבות , נעשו גם בכתיבה תימנית . כך נוצר האוסף העצום של כתבי היד שנעתקו בהם חיבוריה של קבלת האר"י . המניין הכולל של כתבי יד אלה , השמורים כיום בספריות הציבוריות ובאוספ...
אל הספר