חכם נוסף שלא חסך את שבטו משי"ר היה שמואל הולדהיים , ( 1860 -1806 ) מדובריה הבולטים של התנועה הרפורמית בגרמניה . שנות ילדותו של הולדהיים עברו עליו בישיבה בעירו קמפן שבחבל פתן , ורק בשלהי העשור השלישי לחייו פנה ללמוד באוניברסיטאות של פראג וברלין . בכהונתו הרבנית הראשונה , בפרנקפורט ע"נ אורר , ( 1840-1836 ) עדיין לא באו לידי ביטוי השקפותיו הרדיקליות , אך בעת שכיהן בקהילות מקלנבורג ( 1847-1840 ) וברלין ( 1860-1847 ) כבר התגבשו עמדותיו , שזכו לתהודה גם באסיפות הרבנים של אותן שנים . בספרו העברי מאמר האישרת , ( 1861 ) שהוקדש להתוויית מדיניות הלכתית בענייני נישואין , הציג הולדהיים את יחסו לתלמוד , ואת מידת הצורך להתחשב בו בפסיקת ההלכה . בהקשר זה נזקק הולדהיים לסטייתם של האמוראים מ'פשוטה של משנה , ' והעלה לדיון את גישתו של שי"ר בסוגיה . מערכת היחסים של שי"ר והולדהיים היתה עכורה זה שנים בשל עמדותיהם האידיאולוגיות הנבדלות , שמצאו ביטוי על דפי העיתונות , אך גם בשל עימות מביך שאירע בעת ביקור של הולדהיים בפראג , ב . 1846 הסתייגותו של הולדהיים ממשנתו של שי"ר היתה צפויה למדי . במוקד התקפתו ניצבה הקבי...
אל הספר