מצבו של היישוב ומעמדו לפני מלחמת העולם השנייה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היה היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית קטן במספרו , דל באמצעיו הכלכליים ונתון ללחץ כפול — הן של מאורעות הדמים וההתנגדות בכוח של ראשית התנועה הערבית המתעוררת , והן של הגבלות השלטון המנדטורי הבריטי . היישוב היהודי הישן היה מצוי בעוני והתפרנס בדוחק , לרוב מתרומות יהודים מחו"ל , ומרביתם של העולים הצעירים לא הביאו עימם הרבה יותר מלהט חזונם החלוצי וכוח העבודה של שתי ידיהם . ההתיישבות הקיבוצית ותנועת המושבים , מחנה העובדים והמעמד הבינוני בערים ובמושבות ההולכות ונבנות , היו נתונים לרוב במצוקה כלכלית , עמדו כמעט כל אותה עת נוכח סכנת פשיטת רגל והגיעו , לא אחת , לפת לחם . בכתבי יוסף חיים בתר , ש"י עגנון ורבים אחרים , מצויים תאורים של חיי החלוצים ותלאותיהם . גם החזון החלוצי והמסירות , שהגיעה לאחת לידי הקרבה עצמית , שהיו מונחים ביסוד הקמת התשתית של ההתיישבות החקלאית , הערים והמושכת , חברת העובדים , ההסתדרות והתעשייה , כל אלה לא יכלו לחפות על הבסיס הכלכלי החלש של המפעל . תמיכת יהדות העולם , כפי שאנו מכירים אותה מאז הקמתה של מ...
אל הספר