4. הציונות ו'האגודה המרכזית': מדו־קיום בשלום לעימות

למן התהוותה הייתה הציונות כוח שמחוץ למימםד היהודי בגרמניה . לא אחת קרה , שאסיפות פומביות שכונסו על ידי הציונים עוררו התנגדות עזה מצד הנהגת הקהילה . השימוש בשפה בוטה ובהתפרצויות רטוריות , שעשו דוברים משני הצדדים כדי לעורר התעניינות ולמלא אולמות , הותיר לעיתים משקעי מרירות . בתקופה שבה שלטו המתונים ב ' התאחדות ציוני גרמניה ' הושתקה האיבה שבין הציונים לארגונים הכלל ארציים הממוסדים , וזאת על אף הויכוחים הסוערים התכופים שבין הדוברים הליברלים לציונים . ארגוני הגג ניסו לשמור על נייטרליות עד לרגע שבו התלקחה מחלוקת קשה בעקבות ההישגים שנחלו הרדיקלים בתנועה הציונית . עד לאותה עת ההתקפות העזות ביותר על הציונים באו מצד החוגים הדתיים , בעיקר מן הליברלים , אולם גם מן הקבוצות האורתודוקסיות . Arthur Ruppin , Die Juden der Gegenwarl , Berlin 1911 , p . 192 16 ההתנגדות של החוגים הדתיים הליברליים לציונות , שביטאו הקהילה הרפורמית בברלין והאיגוד ליהדות ליברלית , לאחר הקמתו ב , 1908 התבססה על הפוליטיקה הקהילתית ועל בסיס דתי יסודי כאחד . המנהיגים הליברליים כעסו על האופוזיציה הציונית בבחירות לקהילה היהודית וע...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי