מרבית יהודי גרמניה הגיבו על שנאת היהודים בעמידה על זכויות היהודים . בניגוד להם הייתה קבוצה קטנה , שעליה אנו יודעים בעיקר מתוך יצירותיהם של מספר אנשי רוח , שדעתה על היהודים הייתה שלילית ביותר . לעיתים היו הדימויים שבהם השתמשו אנשיה לתיאור היהודים שונים אך במעט מאלה של האנטישמים . דרך חשיבה זו נקראה פעמים רבות בשם 'שנאה עצמית יהודית . ' ביטוי זה זכה לפופולריות ב 1930 בזכות הפילוסוף תיאורור לסינג ( 1933-1872 , Lessing ) והוא משמש לתיאור האנשים שחשו תיעוב עמוק כלפי קהילת מוצאם . העברת ביקורת על הקהילה היהודית לא אפיינה רק את אלה שמאסו ב ' אני " היהודי שלהם . רבים מן הלוחמים על זכויות היהודים דיברו אף הם בגילר לב על מגרעותיהם של היהודים . אפילו תיאודור הרצל השתמש מפעם לפעם במינוחים השאולים מן האנטישמים ( כמו 'מאושל , ' מילת גנאי ליהודי ) כאשר ביקר את חסרונותיהם של החיים בגולה . אנשי הדחייה העצמית ניכרו באופיו הגלובלי של היחס השלילי כלפי ההוויה היהודית . למרות שגם יהודים שהצטיינו ב ' שנאה עצמית ' קיצונית ביותר סירבו לקבל את האנטישמיות הגזענית מן הסוג הבוטה ביותר , בכל זאת היו מתי מםפר שדנו ...
אל הספר