העובדה שמרבית הארגונים שהזכרנו לא הסתפקו בהגנה על האינטרסים החומריים שלהם אלא אימצו גם אידיאולוגיות לאומניות ואפילו גזעניות , ולעיתים אף נתנו להן עדיפות , מלמדת רבות על הפוליטיקה של מרכז אירופה בתקופה זו . העניין ההולך וגדל בתורות התפתחותיות ובתיאוריות של התורשה , באתנוגרפיה ובאנתרופולוגיה , שימש כר נרחב לנסיונות רבים להסביר את ההיסטוריה ואת הפוליטיקה במונחים ביולוגיים . התיאוריות בדבר מאפיינים גזעיים , תוך דגש גובר על היררכיה שאינה ניתנת לשינוי של גזעים עליונים ונחותים , היו נפוצות בבריטניה , בצרפת ובארצות הברית , אולם רק בגרמניה ובאוסטריה הן קיבלו משמעות פוליטית . באוסטריה אין קושי רב ליחס זאת למאבק שהלך והתעצם בין הלאומים השונים . שנרר ואחוות הסטודנטים הקיצוניות יותר התמכרו לגזענות עוד בשנות השמונים של המאה הי " ט . בגרמניה צמחה הגזענות מתוך מערכת מורכבת יותר , שנבעה מחוסר ביטחון ביחס לזהות האומה ומצבה הגיאופוליטי . הקיסרות הגרמנית הייתה פגיעה מבחינה אסטרטגית במרכז אירופה , וזה לא כבר התאחדה בצורה בלתי מושלמת והייתה עדיין מפוצלת מבחינה תרבותית . משום כך חסרה לה ההזדהות המוסכמת עם הט...
אל הספר