נפנה עתה מתיאור תנאי הקיום החיצוניים של היהודים אל חיי הקהילה שלהם , ונצביע על שתי תופעות מקבילות שניכרו בין הנהגת קהילה יהודית לבין הנהלת עיר . הן האזרחים והן חברי הקהילה היו כפופים לפיקוח קפדני של מועצת העיר או של הפרנסים וזקני הקהילה , פיקוח שהתנהל על ידי פקידים , נושאי משרות רמות ומשרתים רבים . מאז ימי הביניים חלה תמורה בקהילה היהודית , והוסטה נקודת הכובד במאבק בין הכוחות המכריעים בה מחוג תלמידי החכמים לחוג ההדיוטות אנשי הממון . שכבת בעלי הנכסים שלטה כעת בקהילה וגם בעיר . תקנות והוראות מדוקדקות הסדירו את הפעילות הציבורית בכל המישורים של חיי הקהילה . תקנות הקהילה המוקדמות ביותר שנשמרו בשלמותן מקורן אמנם מקראקוב ( שיערו שהן משנת , ( 1595 אולם התחלות לחוקת קהילה נעשו בפרנקפורט ע " נ מיין כבר באמצע המאה הט '' ז , ובפראג לפני שנת . 1600 בדרך כלל הייתה כל קהילה איגוד שבכפייה , שאליו השתייך כל יהודי תושב המקום . פקידי קהילה רבים באו אחר שנת 1648 מפולין , בעיקר רבנים , חזנים , שוחטים ושמשי בית כנסת . בכמה קהילות גדולות הועסקו פקידים נוספים ; למשל , שומעים על שומרי לילה בפרנקפורט ע " נ מיין...
אל הספר