המדיניות הבריטית , שנתגבשה בספר הלבן , 1939 לא שונתה אף בימי מלחמת העולם השנייה , כשעשרות רבבות פליטים יהודים ברחו מגיהינום של היטלר וציפו להגיע למקום מקלט בביתם הלאומי . בתחילת המלחמה אף החמירה בריטאניה את גזירותיה על היישוב , כדי לשלול את עתידו הממלכתי ( רעח ) והגבירה את פעולתה נגד ההעפלה , בתואנה שיש בה סיכוני ריגול . משהגיעו הידיעות על מעשי ההשמד ההיטלריים חזרו המוסדות היהודיים הלאומיים בארץ ישראל על פניותיהם הרצופות בעניין פתיחת שערי הארץ' אלא שכל הפניות הושבו ריקם . מעפילים יהודיים לאלפיהם הושבו במחנות בקפריסין . העם העברי שוב ביקש להתגייס למערכה הצבאית בחייל יהודי לאומי , אלא ששוב ושוב נדחתה הקמתו של חייל כזה , וצעירי ארץ ישראל הלכו לשרת בצבא הבריטי ביחידות כלליות ויהודיות , בלא לקבל הבטחה שיוקם חייל יהודי לאומי . באיחור רב הוקמה ה'בריגאדה' מעין תחליף לחייל כזה . פליטי היהודים בארצות אירופה לא יכלו להצטרף אליו . קריאות נואשות לעלייה מילאו לבבות בתחומי שליטת צבא היטלר , ומהן אחת מיוחדת , בתוך ספר עברי ציוני של הרב י '' מ טייכטאל ( רפ . ( קרוב לסופה של המלחמה התחננו אישים ומוסדו...
אל הספר