פרק שני תרגומים ארמיים־יהודיים

מאת : יהודה קומלוש . 1 כללי אחרי גלות בבל נתפשט בין היהודים , כבקרב עמים אחרים במזרח התיכון , השימוש בארמית . יש להניח שגם הצטרפותם של בני נכר אל ישראל הביאה לידי דחיקת העברית ( נחמ' יג , כג כד . ( לאט לאט נצטמצם השימוש בעברית בעיקר בתחום הפולחן ובפי החכמים בבית המדרש , ואף אלה שהמשיכו לדבר עברית , דיברו בה בצורה שונה למדי , לשון חז"ל , והארמית נעשתה לשון יום יום בגולה וגם בחלקים בארץ ישראל ( מישור החוף והגליל . ( תהליך היסטורי זה הוליד את הצורך לתרגם את המקרא לארמית . המלה תרגום נגזרה מאכדית = targumannu מתורגמן ( כנראה מלה חתית במקורה , ( ומשמעה הסבר , פירוש וגם תרגום משפה לשפה . במושג תרגום נכללת במינוח של חז"ל כל יצירה מתורגמת מלשון כלשהי ( משנה מג' ב , א 1 ירוש' מג' ב , א [ עג , עמ' א ;[ שבת קטו , ע"א , ( אך סתם תרגום בפי חז"ל ובפי הבאים אחריהם הוא התרגום הארמי .  אל הספר
מוסד ביאליק