מאת : חיים רבין בדיון בתרגומם של ספרי המקרא עלינו להבחין בשני רבדים ; הרובד הראשון הוא בעית התרגום שבפניה עומד כל מתרגם הבא להריק תכנים משפה לשפה , הרובד השני הוא של תרגומם של כתבי קודש הנושאים מטען רגשי ותרבותי כבד . בעית כל תרגום היא בכך , ששפות בנויות בדרך שונה מבדוינת דקדוקן , תחבירן ואוצר המלים שלהן . שוני זה הוא משני סוגים : ( א ) שתי השפות מביעות אותו דבר , אך בצורה שונה . לדוגמא : בעברית המקראית יש זמנים פשוטים והפוכים לעבר ולעתיד , לארמית יש רק זמנים פשוטים , אך שתי השפות מביעות אותו דבר . משפט זיקה עברי פותח במילית אשר או בלעדיה , יש בתוכו כינוי גוף הרומז לזוקק , והכינוי נשמט לפי כללים מסוימים , ואילו כל משפט זיקה יווני פותח בכינוי זיקה מיוחד , המתקשר לזוקק . יתר על כן , היחסים של נושא , מושא וקניין מובעים בעברית על ידי סדר המלים במשפט ( ועוד סימנים המופיעים רק בחלק מן המקרים ) וביוונית אותם היחסים מובעים על ידי סיומות יחסות בשמות העצם , שאי אפשר בלעדיהן . ( ב ) אחת השפות מביעה דבר שאין לו שום הבעה בשפה השנייה . לדוגמא : לה"א הידיעה בעברית אין שום מקבילה ברומית או בסורית . לר...
אל הספר