תופעה מיוחדת בתעודה הנדונה היא התערבות השבט לטובת הנביא : " ואמר לוא יומת כיא צדיק הואה נביא [ נ ] אמן הואה . " אין דעתי נוחה מפירושו של סטרגנל , שמדובר בויכוח אם נביא אמת הוא או נביא שקר . פירוש זה אינו נכון גם לפי תוכן התעודה בכללה . בניתוח דלעיל הראינו , שהויכוח הוא על נביא מדיח . דברי ההגנה של השבט הם בכיוון עברו הטוב של הנביא : "צדיק הואה נביא [ נ ] אמן הואה" ( שורות . ( 7-6 גם בעניין זה יש זיקה לדב' יג המציג את הנביא על רקע עברו המוכח מן העבר : "כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת . ובא האות והמופת אשר דבר אליך" וגו' ( שם , ב ג , ( ולמרות זאת דורש המחוקק לא להיענות לנביא , והוא אף קובע : "והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת" ( שם , ו . ( עולה מכאן , שבמעשה הערעור של השבט קיימת התרסה נגד חוק מפורש מן התורה . יתרה מזו , אילו צדק סטרגנל באיתור מערכת התנאים היה בעל המגילה מגולל את הנושא על רקע החוק בדב' יח המתאים לשאלה מיהו נביא אמת ומי נביא שקר , ולא על רקע דב' יג . ראוי להזכיר , שבתקופה הקרובה יחסית לזו של המחבר כותב פילון ( על החוקים המיוחדים , 1 פרקים , ( 55-54 בנ...
אל הספר