מבוא לשאלות שהועלו במחקר לאור הופעת קטע האלם מיד בסמוך לפרשת ההקדשה , ולסיומו המלא של האלם רק אחרי הופעת הפליט עם הבשורה על נפילת העיר והמקדש , עיין בדיוני הקודם . כידוע עלו בנדון זה שאלות שונות , כגון כיצד יכול היה יחזקאל לנבא את כל נבואותיו , אלה שבאו לאחר הקדשתו ועד ליום שבו נאמר לו להפסיק את האלם ( פרק לג . ( בפרק זה ברצוני לבחון את העניין באורח מצומצם מזוית שונה : תפקיד האלם , ובעיקר העולה מן הנבואה ג , כב כז כמעשה סמלי . כאן אוסיף : משהושעה הנביא מלנבא עד שהשעה תבשיל לכך , עסק הנביא בין השאר במעשים סמליים ( פרקים ד-ה , ועוד . ( אני רואה , איפוא , את ג , כב כז כטקסט מבוא לכלל המעשים הסמליים הבאים אחריו במסגרת הסידור הכרונולוגי שבספר יחזקאל . דיון בספר יחזקאל מופיע עניין האלם שלוש פעמים . המקום הראשון הוא ג , כב כז , מיד אחרי חזון ההקדשה ופרשת הצופה , ולפני גוש המעשים הסמליים בפרקים ד-ה . בפרק כד באה ההודעה האלוהית לנביא , שאחרי נפילת ירושלים יישלח אליו הפליט להודיעו על כך , ואזי יפתח פיו . בפרק לג בא מימושה של הודעה זו , בערב מודיע לו האל , שהפליט קרב ובא אליו . ואמנם למחרת בא הפל...
אל הספר