הקטע הפותח — חזון הצופה — מצוי , כידוע , גם ב ג , יד כא , אלא שהפירוט של תמונת הצופה הצבאי עשוי אולי ללמד , שדווקא לג הוא הקדום שבין השניים . הטעם לקביעה זו הוא , שההגיון בשימוש בלשון המטאפורי "צפה נתתיך לבית ישראל" ( ג , יז ) הוא תוצאה של ידע של התיאור המלא יותר , ואילו היפוכו של התהליך הוא בלתי הגיוני . הקביעה , שקבענו כאן אינה עולה בקנה אחד עם המסקנות שהגענו אליהן בנדון זמנן של היחידות האחרות שבפרק , שזמן כולן סובב סביב שנת החורבן והגלות . לדעתי , אפשר שהעורך דאג לתת תמונה מלאה לחומר שבפרק לג בגלל חשיבותו כפרק מפתח לשינוי שחל בתפקידו של הנביא . מאידך אפשר , שאין לייחס כל מסקנה של איחור וקדמות לעניין הפירוט של תפקיד הצופה הצבאי , כי גם באומרו "צפה נתתיך לבית ישראל" ( ג , יז ) דבריו מובנים ביותר , באשר הוא משתמש בציור הצופה הידוע לכל שכבות העם . קטע ב ( פס' י כ ) יכול להיחשב המשכו של קטע א באשר הוא עוסק בצד האחר של תפקיד הצופה הנבואי ואחריותו , היינו , בגורל הצדיק או הרשע . כאן עיקר תורת הגמול , שיחזקאל בא לחדש בעניין גורלו של האדם ואחריותו בהשוואה למעשיו הקודמים . וכבר ראינו על פי תו...
אל הספר