פרק ה פותח בפנייה לבית לחם "ואתה בית לחם" וגו . ' מצד אחד אפשר לשער שהפתיחה היא בעצם המשך למובא לפני כן ( מייאס , אלן ואחרים . ( לפי זה בעוד שבפסוק הסוגר את פרק ד ( יד ) נזכרה השפלתו של שופט ישראל , הרי עתה ( ה , א ) נזכרה עלייתו של שליט פעיל ומושיע , שמוצאו מבית לחם ( ויליס . ( כנגד זאת ניתן לטעון שאכן הנבואה הסוגרת את פרק ד היא נבואת תוכחה , או תיאור שעה קשה בקורות העם , שתגיע לשיאה בהשפלת המלך , והנה אין בין זו לנבואה הבאה ולא כלום . כי הנבואה החדשה עוסקת בתיאור השליט החדש , והוא שייך לנבואת הנחמה , המעמידה במרכז את שליט העתיד . לכל היותר ניתן להסביר את צמידות הפרטים על המלך ( הנכשל והמוכה שבהווה , פרק ד ) והמושל המופלא ( של העתיד , פרק ה ) שהיו שיקולי העורך בסידור הנבואות השונות . על פי הרכבו של פרק ה נראה שיש בו שלוש נבואות : א ה , ו ח ; ט יד . הנבואה הראשונה בפרק ה מדברת על מרכזיות השליט ועל ניצחון ישראל על אויביו . השנייה עוסקת ביחסי ישראל והגויים ותשועת שארית ישראל . השלישית דנה בביטול מוקדי הכוח ודרכי העבודה האלילית ונקמת ה' בגויים . בדיון על מרכיבי פרק ה יש לכלול גם את שאלת ה...
אל הספר