באופן תאורטי לא הייתה הכנסייה הסמכות היחידה בענייני אמונה ; היו גם כתבי הקודש , דברי אלוהים חיים . מיסדי הרפורמציה הבינו מהר מאוד כי כתבי הקודש יכולים לשמש כלי חשוב במאבק נגד עצמתו של האפיפיור . ויקליף למשל ניסה לקדם את הרעיון המהפכני שכתבי הקודש יהיו מקור הסמכות הבלעדי לתורותיה של הכנסייה , ורעיונותיו השפיעו על אישים מאוחרים יותר . הביטוי sola , scripture כתבי הקודש לבדם , עתיד היה להפוך לסיסמה של תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית . היה זה צירוף מקרים מוצלח - או אולי לא היה זה צירוף מקרים כלל - שהדרישה להקנות לכתבי הקודש סמכות מכרעת בענייני אמונה באה דווקא בתקופה שבה למדו מלומדים נוצרים עברית ויוונית מתוך רצון לפרש את כתבי הקודש מחדש מבלי להסתייע בפרשנויות ובתרגומים שאושרו על ידי הכנסייה . עתה באו מנהיגי הרפורמציה ואמרו : אנחנו נחליט למה התכוונו כתבי הקודש , בהתבסס על הטקסט המקראי ועל כל מה שהתגלה על אודותיו . מרטין לותר , מנהיג הרפורמציה בגרמניה , ביטא את הדברים בבהירות כאשר התבקש לחזור בו מדעותיו בוועידה בוורמס ( ורמיזה ) בשנת : 1521 אלא אם כן אשתכנע על ידי ראיות מתוך כתבי הקודש או על ידי...
אל הספר