ההבדל העיקרי בין הנצרות ליהדות הוא כמובן האמונה הנוצרית בישוע ובאירועים המתוארים באוונגליונים של הברית החדשה . אך נוסף על כך הנוצרים האמינו כי האירועים הללו נחזו למעשה כבר בתנ"ך עצמו , בנבואותיו של ישעיהו ובמזמורי דוד ( שנתפס גם הוא כנביא ; ראו : מעשי השליחים ב . ( 30 גישה כזאת אל התנ " ך , אף שהיא רחוקה מיסודות היהדות , מעוגנת היטב בשתיים מתוך ארבע הנחות היסוד שהוזכרו לעיל , כלומר שהמקרא פעמים רבות סותם ואינו מפרש , ושאין מדובר בו רק על שנים עברו , אלא שהוא כולל לקחים המכוונים גם אל קוראים מאוחרים . לכן ביקשו הנוצרים למצוא בדברי נביאי התנ " ך רמזים , ולו הדקים ביותר , לאירועים שעתידים היו להתרחש בזמנם של ישוע והכנסייה הקדומה . כל רמז כזה היה יקר ביותר בעיניהם , בהיותו לא פחות מאשר ראיה לאמתותה של אמונתם . אולם עד מהרה התפשט החיפוש אחר רמזים תנ " כיים מעבר לטקסטים הנבואיים המובהקים , ועבר גם אל סיפורי המקרא , אל שירתו ואף אל חוקיו . הנוצרים חשו שבכל אלה ניתן למצוא הדים ולו חטופים של אמונתם . למשל סיפור העקדה הובן כרמז סתום למעשה הצליבה : אברהם צווה להקריב את בנו האהוב כדי לסמל שבעתיד ה...
אל הספר