יצחק מגן התאור הדרמאטי של נפילת חומות יריחו ונווה המדבר יוצא הדופן , משכו אליהם מאז ומתמיד את תשומת לב החוקרים . מאז שנעץ וורן ב1868- את מעדר החופרים בתל א-סולטאן וקבע שאין בה דבר הראוי לחפירה וער לחקירתה בימינו , לא חדלו החוקרים מלפקוד את יריחו , בנסיונותיהם להתחקות אחר צפונותיה . לאחר מלחמת ששת הימים נפתחו בפנינו אפשרויות רבות ומגוונות . אעפ"כ , במשך שנים רבות נותרה יריחו "סוגרת ומסוגרת" , מבלי שתעורר את תשומת לב החוקרים הישראלים . ברם , בשנים האחרונות חל שידור מערכות בנושא זה . הפיתוח המואץ של ישובים חדשים ובנייה מקומית מוגברת , הביאו גם לפעילות ארכיאולוגית נרחבת . (*) יריחו הקדומה , בדומה לישוב של ימינו , לא הצטיינה במבנה עירוני מגובש . היא דמתה למעין כפר גדול שכלל בתי איכרים ואחוזות , שהיו פזורים על שטח חקלאי נרחב . צורת ישוב זו מקשה מאד על מלאכת הארכיאולוג ורבות מהתגליות הן על כן מקריות . רק סקר שיטתי מלווה בחפירות ובדיקות נרחבות , יאפשרו להתחקות אחר אופיה ושרידיה של יריחו הקדומה . קושי נוסף נעוץ בשיטת הבנייה . משחר ההיסטוריה ועד ימינו בונים תושבי יריחו את בתיהם מלבני טין . אפילו...
אל הספר