בימי הבית השני היתה יריחו העיר היהודית השניה בחשיבותה בארץ אחרי ירושלים , והדרך היורדת מזרחה , שעברה בואדי קלט , קישרה בין שתי הערים בתוואי הקצר ביותר . אך לאחר ירידת מעמדה של יריחו והעתקת מיקומה צפונה , לא היתה לה עוד חשיבות מיוחדת כנקודת יעד והדרך שינתה את מסלולה . היתה זו הדרך ההיסטורית בה ירדו המלך ושריו לארמונותיהם ואחוזותיהם , שהשתרעו ביריחו , כדי להינפש בתקופת החורף , ומכאן עלו ודאי לא אחת משמרות הכהנים שישבו בה כדי לשרת במקדש . בדרך זו עלה גם הלגיון הרומי העשירי בפיקודו של טיטוס להר הזיתים . לאחר המרד ניסללה דרך זו מחדש בידי הרומאים . היא סומנה באבני מיל שאחדות מהן נתגלו באתרן . הפרש הגבהים בין נקודת המוצא והיעד הגיע לכדי 1 , 000 מ , " וזאת בתוואי של כ25- ק"מ , שכלל את פיתולי הדרך , בהגיעה לאשרות המזרחיים של הר הזיתים פנתה הדרך דרומה מערבה , המשיכה ק"מ אחדים בתוואי הכביש הנוכחי ועלתה הישר להר הזיתים ( סמוך לאוגוסטה ויקטוריה . ( הדרך כיום שונה , לא רק במקום המוצא , באוכף הר המשחה-הר הזיתים-אלעזריה , אלא גם בהמשכה ; אין היא עוברת עוד לאורך ואדי קלט - וזאת כדי להמנע מהעליה התלולה ...
אל הספר