למערת המכפלה נודע מקום מיוחד במסורת ישראל , ומלבד הכותל המערבי אין עוד מקום שריכז אליו את רחשי הלב והערצת הדורות כמו קברי האבות . בנגוד למקומות מקודשים רבים אחרים , המסורת אודות מערת המכפלה היא עתיקת יומין . המקום עמד בפני שיני הזמן זה אלפים בשנים , ובזיהויו אין כל ספק , לפחות מתקופת בית שני ואילך . במשך כל הדורות התרפק הישוב היהודי הדל על קברי האבות , בלב אוכלוסיה עוינת בסכנה ובחרוף נפש . כך , במאורעות הדמים בתרפ"ט , יהודים רבים שילמו בחייהם על דבקותם לקברי אבותיהם . מכאן שתולדות הקהילה היהודית בחברון וזיקתה למקום הם חלק בלתי נפרד בדיון על מערת המכפלה . עד לימ"הב נהגו יהודים לבא בשערי המסגד שעל מערת המכפלה , אך החל מהמאה ה13- ואילך , אסר השליט הממלוכי ביברס את הכניסה ליהודים ( ונוצרים . ( עם זאת , היו מתי מעט שהצליחו להכנס בערמה למקום כשהם מחופשים כמוסלמים , אך היהודים בכללם נהגו להתפלל לנוכח כותל המתחם המזרחי , במקום שמצוי "חור" בסמוך למדרגה השישית . הלאה משם אסור היה להם לעלות ... ככל שלא יראה הדבר תמוה , אין מערת המכפלה נזכרת מאז סיפורי האבות ועד לתקופה הביזאנטית . יוסיפוס מזכיר אמ...
אל הספר