בראשית המאה השתים עשרה קיימת עדין הבחנה ברורה בין חברון גופא , המשתרעת כחצי ק"מ מערבה ממערת המכפלה , ובין "טירת אברהם" " ) קסטלום סנקטום אברהם" בפי הצלבנים , ( או "פרוזודיום סנקטום אברהמי , " הכולל את המבנה והבנינים הניספחים לו . המערה נחשבת על ידי הצלבנים כאתר מקודש , "שניבנה על ידי אברהם , ובו הוא היה גר" .. גודפריר מבויון כבש את המקום מידי המוסלמים לאחר התקפה שלא נתקלה בהתנגדות של ממש . ביצורי מערת המכפלה חוזקו , ונראה כי הוקם לידה משכן אבירים וחיל מצב . ה"סניור של סט אברהם" עמד בראש מועצת אבירים , שהיתה מעין סניף של חצר הממלכה , והיתה לו זכות משפטית וזכות לטביעת מטבעות . אנשי המשפט של העיר היו למעשה כפופים למרותו , ובמקרה של מלחמה היה על הסניור של חברון להעביר עשרים אבירים לירושלים . לצד הכח הצבאי שירתה במקום גם הכמורה : וילהלם איש צורמעיד , כי לא ישב בישוף בראשית התקופה הצלבנית בחברון ( ואף לא בבית לחם , ( זאת עד לשנת , 1160 כאשר עלתה חשיבותה בהרארכיה הכנסיתית . חיי הדת החלו מתארגנים אט אט לאחר הכיבוש הצלבני . בטרם שעלה בידי הכמורה ליטול תחת חסותה את מערת המכפלה היא נשדדה בעקבות מ...
אל הספר