מענהו השני של איוב לאליפז קצר ממענהו הראשון לרעו זה ( שלושים ושמונה פסוקים קצרים כאן לעומת ארבעים ואחד פסוקים ארוכים שם , ( וקשה להבחין בו במבנה ספרותי או הגיוני ברור על פי הנמנעים השונים שאליהם פונה איוב בדבריו . מלבד הפתיחה הארוכה יחסית ( טז , ב-ו ) פונה איוב ישירות אל הרעים רק בשני פסוקים בודדים ( טז , כ ; יז , י ;( ואל ה ' הוא פונה ישירות פעם אחת בלבד ( יז , ג-ד , ( בשאר חלקי המענה מדבר איוב כפי הנראה בעקי פין פעם על הרעים ( יז , ה-ו , ( ופעם על האל ( טז , ז-יג , ( ובכמה מקומות הוא מאריך בקטעי קינה על גורלו האישי המר ( טז , יד-טו ; יז , יא-טז . ( המענה שלפנינו גדוש קשיים לשוניים ופרשניים רבים שאין כדוג מתם בשאר פרקי הספר , ואף הם מקשים על הפרשנים לקבוע את המבנה הספרותי ואת המסר הרעיוני של המענה . עם כל זאת ניתן לחלק את המענה חמישה חלקים : . 1 ביקורת על דברי הרעים ( טז , ב-ו : ( בפתיחת מענהו פונה איוב ישירות אל הרעים ומביע את אכזבתו מדברי הנחמה שלהם ( ב-ג , ( שהם
אל הספר