כשם שהרעים משלבים לעתים בנאומיהם קטעי הלל לאל במטרה להצדיק את מעשיו ולהביא ראיות לתורת הגמול המסורתית , כך גם איוב משתמש לעתים בסוג ספרותי זה בניסיונותיו לסתור את דברי חבריו . פסוקים יג-כה שבפרקנו מהווים דוגמה אופיינית לאחד משירי ההלל שנאמרים מפי איוב . השוואה בין שיר זה ובין שירי הלל אחרים שבספר מלמדת על התפתחות והקצנה בדברי איוב . ? לשיר שלפנינו מבנה ברור ומחושב . הוא נחלק לשלושה בתים - שני בתים בני שלושה פסוקים כל אחד וביניהם בית אחד בן שישה פסוקים . לכל אחד משלושת הבתים פתיחה כללית בת פסוק אחד , החוזרת על הרעיון שהכוח והחכמה העליונים הם בידי ה : ' ו . עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה ( יג . 2 ;( עמו עז וחושיה לו שגג ומשגה ( טז . 3 ;( מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות ( כב ? . ( בבית הראשון ( יג-טו ) קובע איוב באופן כללי כי מעשי ההרס של האל בחברה ובטבע הם בלתי הפיכים . בבית השני ( טז-כא ) הוא אומר כי כל הטעויות והכישלונות של מנהיגי העמים מקורם בפועלו של האל . ובבית השלישי ( כב-כה ) מדגיש איוב את התמורות ואת המהפכות שהאל מחולל בגורל העמים על ידי בלבול מנהיגיהם . ? השיר שלפנינו כולו מוק...
אל הספר