לאחר שנפרש לפנינו הרקע ההיסטורי של חג הפורים ( א-יט , ( מלמדנו המחבר כיצד נקבעו ימי הפורים כחג לדורות . לפי גרסתו , נקבע החג בשלושה שלבים : ו . מרדכי כתב איגרת לתפוצות ישראל , ובה הוראה לקיים את הפורים ופירוט המנהגים הקשורים בחג ( כ-כב . 2 ;( ט , יג " ואת עגץךת בני המן ית לל על העץ . " עמוד מא 1 יר י י של פיוט ליהג הפורים מתוך מחזור לייפציק , גרמניה , מאה י"ד לקה . ; " על העץ ל / לל » ם המן ועשרת בניו . למטה משמאל תמונה אחרת מתוך המגילה : המן מוביל את מרדכי , הרוכב בבגדי מלכלל / על גבי סוס . היהודים בכל העולם קיבלו עליהם לקיים את ימי הפורים - למרות שאין זו תקנה מהתורה , ואף לא יצאה מירושלים ( כנ-כח . 3 ;( אסתר ומרדכי כתבו איגרת שנייה בעניין החג , אשר נתנה לו משנה תוקף ( כט-לב ? . ( חוקרים רבים העלו את הסברה , שהפסקה העוסקת בתקנת ימי הפורים ( כ-לב ) אינה מגוף המגילה , אלא nDPin מאוחרת ומשנית . אך מסתבר שההפך הוא הנכון : קרוב לודאי שהסיפור ההיסטורי נתחבר כדי להסביר את הרקע של חג הפורים ; על כל פנים , ההתאמה בין כל חלקי המגילה , לרבות פסקה זו , היא כה גדולה , עד שיש לראות במגילה כולה יצי...
אל הספר