פרק זה משמש מעבר בין תחילת הישועה ( חנינת אסתר על ידי המלך והבטחתו למלא את בקשתה ) ובין השלמת הישועה ( הדחת המן ותלייתו , ( שהיא תמונת השיא בעלילה . בתמונת מעבר זו חלה תפנית מפתיעה במהלך המאורעות , בעקבות צירוף מקרים מופלא , שיד ההשגחה ניכרת בהם , שנת המלך נדדה , והוא ביקש שיקראו בפניו את ספר הזיכרונות . תוך כדי הקריאה בספר התברר , שמרדכי טרם קיבל את גמולו על הצלת חיי המלך ( א-ג . ( עוד המלך תוהה כיצד לגמול לו על מעשהו הטוב , הופיע המן בחצר ( ד-ה . ( המן , שהתכוון לתלות את מרדכי , נפל קורבן לרשעותו ולגאוותו שלו : בלא יודעין הוא מייעץ למלך כיצד להעניק לאויבו המושבע , מרדכי , כבוד מלכים , והוא עצמו נאלץ לבצע את הטקס ( ו ואילך ? . ( בהיות המן המשנה למלך , הוא חופשי לגשת "לוזצר בית המלך החיצץה" ( ד . ( אבל גם הוא מנוע מלהיכנס היישר אל המלך ; הוא יכול לעשות זאת רק דרך נערי המלך , ולא לפני שהמלך פקד "יבוא . " הסופר מתאר ביד אמן כיצד חושב המן בגאוותו היתרה , שהמלך רוצה לחלוק כבוד רק לו ( ו . ( ראוי לציין , ששום מקור אחר מחוץ למגילה אינו מספק מידע על ממוות של כבוד מיוחד כגון אלה שמציע המן.- לב...
אל הספר