פסקה זו , המתארת את פגישת אסתר ואחשו רוש , רוויה מתח דראקלתי . אסתר , שהיתה עד עתה זהירה מאוד , מסתכנת ומחליטה לעשות מעשה העלול לעלות לה בחייה . בסוף הפסקה הקודמת הכריזה שהיא מסתכנת ויהיה אשר יהיה - "ןכא ^ ר אבךתי אבךתי '' ( ד , טז . ( ביום השלישי , בסוף תקופת הצום , לובשת אסתר את בגדי המלכות לקראת הופעתה הפומבית והולכת לחצר בית המלך הפנימית . עמידתה בבגדי מלכות קוסמת למלך אחשורוש , והוא סולח לה על שהפרה את החוק ובאה למלך מבלי להיקרא . ולא זו בלבד , אלא שהוא אף מדובב אותה בהבטחה חגיגית - שיש בה משום הפרזה של נימוס - שמשאלתה תתמלא , גם אם תגיע הבקשה עד חצי המלכות . משניתנה רשות הדיבור לאסתר , היא פונה אליו בלשון כבוד , כדרך שמדברים שרים ומקורבים למלך , בנוסחה "אם על המלך טוב" ( פסוק ד , ועיין לעיל , בפירוש לפרק א , יטכא . ( בקשתה של אסתר להזמין את אחד השרים למשתה היא יוצאת דופן , שכן לא ידוע ממקורות המזרח הקדמון על משתה מלכותי , שבו המלכה ( והמלך ) יזמינו נבר נוסף למשתר ;! אך המלך נעתר לבקשתה ומצווה לבצעה . הפרק מתאר בפירוט ובדייקנות את הטקסיות שבחצר בעת ראיון עם המלך . כדי לקבל רשות ל...
אל הספר